שילח

Hebrew

Root
שׁ־ל־ח (sh-l-kh)
10 terms

Verb

שילח / שִׁלֵּחַ • (shiléakh) (pi'el construction)

1. (transitive) to send out, expel
   • Tanach, Genesis 8:8, with translation of the King James Version:

     וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ

     vay'shalákh ét hayoná me'itó

     Also he sent forth a dove from him

   • Tanach, 2 Kings 17:25:
     :

     וַיְשַׁלַּח יהוה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם

     vay'shalakh YHVH bahém ét ha'arayót vayihyú hor'gím bahém

     (please add an English translation of this quotation)

   • Tanach, Proverbs 31:19:
     :

     יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר

     yadéha shil'khá vakishór

     (please add an English translation of this quotation)

   • Tanach, Ecclesiastes 11:1, with translation of the King James Version:

     שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם

     shalákh lakhm'khá ál p'né hamáyim

     Cast thy bread upon the waters

2. (transitive) to free, allow to leave.
   • Tanach, Exodus 9:1, with translation of the King James Version:

     שַׁלַּח אֶת עַמִּי

     shalákh ét amí

     Let my people go

Conjugation

Conjugation of שילח / שִׁלֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְשַׁלֵּחַ
		action noun		שילוח / שִׁלּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	שילחתי / שִׁלַּחְתִּי		שילחנו / שִׁלַּחְנוּ
	second	שילחת / שִׁלַּחְתָּ	שילחת / שִׁלַּחְתְּ	שילחתם / שִׁלַּחְתֶּם	שילחתן / שִׁלַּחְתֶּן
	third	שילח / שִׁלֵּחַ	שילחה / שִׁלְּחָה	שילחו / שִׁלְּחוּ
present		מְשַׁלֵּחַ	מְשַׁלַּחַת	מְשַׁלְּחִים	מְשַׁלְּחוֹת
future	first	אֲשַׁלֵּחַ		נְשַׁלֵּחַ
	second	תְּשַׁלֵּחַ	תְּשַׁלְּחִי	תְּשַׁלְּחוּ	תְּשַׁלַּחְנָה1
	third	יְשַׁלֵּחַ	תְּשַׁלֵּחַ	יְשַׁלְּחוּ	תְּשַׁלַּחְנָה1
imperative		שַׁלֵּחַ	שַׁלְּחִי	שַׁלְּחוּ	שַׁלַּחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.