שימר

Hebrew

Root
שׁ־מ־ר (sh-m-r)

Verb

שימר / שִׁמֵּר • (shimér) (pi'el construction, passive counterpart שומר / שֻׁמַּר)

1. to preserve, to conserve, to maintain

Conjugation

Conjugation of שימר / שִׁמֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁמֵּר action noun: שימור / שִׁמּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שימרתי / שִׁמַּרְתִּי		שימרנו / שִׁמַּרְנוּ
	second	שימרת / שִׁמַּרְתָּ	שימרת / שִׁמַּרְתְּ	שימרתם / שִׁמַּרְתֶּם	שימרתן / שִׁמַּרְתֶּן
	third	שימר / שִׁמֵּר	שימרה / שִׁמְּרָה	שימרו / שִׁמְּרוּ
present		מְשַׁמֵּר	מְשַׁמֶּרֶת	מְשַׁמְּרִים	מְשַׁמְּרוֹת
future	first	אֲשַׁמֵּר		נְשַׁמֵּר
	second	תְּשַׁמֵּר	תְּשַׁמְּרִי	תְּשַׁמְּרוּ	תְּשַׁמֵּרְנָה1
	third	יְשַׁמֵּר	תְּשַׁמֵּר	יְשַׁמְּרוּ	תְּשַׁמֵּרְנָה1
imperative		שַׁמֵּר	שַׁמְּרִי	שַׁמְּרוּ	שַׁמֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.