רימה

Hebrew

Root
ר־מ־ה (r-m-h)

Verb

רימה / רִמָּה • (rimá) (pi'el construction)

1. to deceive, to cheat, to mislead.

Conjugation

Conjugation of רימה / רִמָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְרַמּוֹת action noun: רימוי / רִמּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	רימיתי / רִמִּיתִי		רימינו / רִמִּינוּ
	second	רימית / רִמִּיתָ	רימית / רִמִּית	רימיתם / רִמִּיתֶם	רימיתן / רִמִּיתֶן
	third	רימה / רִמָּה	רימתה / רִמְּתָה	רימו / רִמּוּ
present		מְרַמֶּה	מְרַמָּה	מְרַמִּים	מְרַמּוֹת
future	first	אֲרַמֶּה		נְרַמֶּה
	second	תְּרַמֶּה	תְּרַמִּי	תְּרַמּוּ	תְּרַמֶּינָה1
	third	יְרַמֶּה	תְּרַמֶּה	יְרַמּוּ	תְּרַמֶּינָה1
imperative		רַמֵּה	רַמִּי	רַמּוּ	רַמֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• שיקר
• רמאות
• רומה

Anagrams

• הימר
• הרים
• מהיר
• מיהר