הימר

Hebrew

Root
ה־מ־ר (h-m-r)

Verb

הימר / הִמֵּר • (himér) (pi'el construction)

1. to gamble

Conjugation

Conjugation of הימר / הִמֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַמֵּר action noun: הימור / הִמּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הימרתי / הִמַּרְתִּי		הימרנו / הִמַּרְנוּ
	second	הימרת / הִמַּרְתָּ	הימרת / הִמַּרְתְּ	הימרתם / הִמַּרְתֶּם	הימרתן / הִמַּרְתֶּן
	third	הימר / הִמֵּר	הימרה / הִמְּרָה	הימרו / הִמְּרוּ
present		מְהַמֵּר	מְהַמֶּרֶת	מְהַמְּרִים	מְהַמְּרוֹת
future	first	אֲהַמֵּר		נְהַמֵּר
	second	תְּהַמֵּר	תְּהַמְּרִי	תְּהַמְּרוּ	תְּהַמֵּרְנָה1
	third	יְהַמֵּר	תְּהַמֵּר	יְהַמְּרוּ	תְּהַמֵּרְנָה1
imperative		הַמֵּר	הַמְּרִי	הַמְּרוּ	הַמֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• הרים
• מהיר
• מיהר
• רימה