פיטר

Hebrew

Root
פ־ט־ר (p-ṭ-r)
13 terms

Etymology

From the root פ-ט-ר (p-T-r), using binyan pi'el.

Verb

פיטר / פִּטֵּר • (pitér) (pi'el construction, passive counterpart פוטר / פֻּטַּר)

1. (transitive) to fire, lay off, terminate, terminate the employment of

Conjugation

Conjugation of פיטר / פִּטֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַטֵּר action noun: פיטור / פִּטּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פיטרתי / פִּטַּרְתִּי		פיטרנו / פִּטַּרְנוּ
	second	פיטרת / פִּטַּרְתָּ	פיטרת / פִּטַּרְתְּ	פיטרתם / פִּטַּרְתֶּם	פיטרתן / פִּטַּרְתֶּן
	third	פיטר / פִּטֵּר	פיטרה / פִּטְּרָה	פיטרו / פִּטְּרוּ
present		מְפַטֵּר	מְפַטֶּרֶת	מְפַטְּרִים	מְפַטְּרוֹת
future	first	אֲפַטֵּר		נְפַטֵּר
	second	תְּפַטֵּר	תְּפַטְּרִי	תְּפַטְּרוּ	תְּפַטֵּרְנָה1
	third	יְפַטֵּר	תְּפַטֵּר	יְפַטְּרוּ	תְּפַטֵּרְנָה1
imperative		פַּטֵּר	פַּטְּרִי	פַּטְּרוּ	פַּטֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• פרטי