פטר

See also: פ־ט־ר

Hebrew

Root
פ־ט־ר (p-ṭ-r)
13 terms

Verb

פָּטַר • (patár) (pa'al construction, future יפטור / יִפְטֹר, passive participle פָּטוּר, passive counterpart נִפְטַר)

1. to exempt
2. (literary) to dismiss

Conjugation

Conjugation of פָּטַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לפטור / לִפְטֹר action noun: פְּטִירָה passive participle: פָּטוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פָּטַרְתִּי		פָּטַרְנוּ
	second	פָּטַרְתָּ	פָּטַרְתְּ	פְּטַרְתֶּם1	פְּטַרְתֶּן1
	third	פָּטַר	פָּטְרָה	פָּטְרוּ
present		פּוֹטֵר	פּוֹטֶרֶת	פּוֹטְרִים	פּוֹטְרוֹת
future	first	אפטור / אֶפְטֹר		נפטור / נִפְטֹר
	second	תפטור / תִּפְטֹר	תִּפְטְרִי	תִּפְטְרוּ	תפטורנה / תִּפְטֹרְנָה2
	third	יפטור / יִפְטֹר	תפטור / תִּפְטֹר	יִפְטְרוּ	תפטורנה / תִּפְטֹרְנָה2
imperative		פטור / פְּטֹר	פִּטְרִי	פִּטְרוּ	פטורנה / פְּטֹרְנָה2
notes		Pronounced פָּטַרְתֶּם and פָּטַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Verb

פִּטֵּר • (pitér) (pi'el construction)

1. defective spelling of פיטר

Verb

פֻּטַּר • (putár) (pu'al construction)

1. defective spelling of פוטר

Noun

פֶּטֶר • (péter) m (singular construct פֶּטֶר־)

1. (biblical) firstborn (of)
   • Tanach, Exodus 13:13, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃

     v'khól péter khamór tifdé b'sé v'im lo tifdé va'araftó v'khól b'khór adám b'vanékha tifdé

     And every firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck; and all the first-born of man among thy sons shalt thou redeem.

Proper noun

פֶּטֶר • (péter) m

1. a male given name, equivalent to English Peter