השתיק

Hebrew

Root
שׁ־ת־ק (sh-t-q)
6 terms

Verb

הִשְׁתִּיק • (hishtík) (hif'il construction, passive counterpart הושתק / הֻשְׁתַּק)

1. to silence; to quiet

Conjugation

Conjugation of הִשְׁתִּיק (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַשְׁתִּיק
		action noun		הַשְׁתָּקָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִשְׁתַּקְתִּי		הִשְׁתַּקְנוּ
	second	הִשְׁתַּקְתָּ	הִשְׁתַּקְתְּ	הִשְׁתַּקְתֶּם	הִשְׁתַּקְתֶּן
	third	הִשְׁתִּיק	הִשְׁתִּיקָה	הִשְׁתִּיקוּ
present		מַשְׁתִּיק	מַשְׁתִּיקָה	מַשְׁתִּיקִים	מַשְׁתִּיקוֹת
future	first	אַשְׁתִּיק		נַשְׁתִּיק
	second	תַּשְׁתִּיק	תַּשְׁתִּיקִי	תַּשְׁתִּיקוּ	תַּשְׁתֵּקְנָה1
	third	יַשְׁתִּיק	תַּשְׁתִּיק	יַשְׁתִּיקוּ	תַּשְׁתֵּקְנָה1
imperative		הַשְׁתֵּק	הַשְׁתִּיקִי	הַשְׁתִּיקוּ	הַשְׁתֵּקְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

See also

• (pa'al) שָׁתַק (“to shut up, to be silent, to be quiet”, verb)
• (pi'el) שיתק / שִׁתֵּק (“to paralyze”, verb)
• (pu'all) שותק / שֻׁתַּק (“to be paralyzed”, verb)