שיתק

Hebrew

Root
שׁ־ת־ק (sh-t-q)

Verb

שיתק / שִׁתֵּק • (shitéq) (pi'el construction, passive counterpart שותק / שֻׁתַּק)

1. to paralyse

Conjugation

Conjugation of שיתק / שִׁתֵּק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁתֵּק action noun: שיתוק / שִׁתּוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שיתקתי / שִׁתַּקְתִּי		שיתקנו / שִׁתַּקְנוּ
	second	שיתקת / שִׁתַּקְתָּ	שיתקת / שִׁתַּקְתְּ	שיתקתם / שִׁתַּקְתֶּם	שיתקתן / שִׁתַּקְתֶּן
	third	שיתק / שִׁתֵּק	שיתקה / שִׁתְּקָה	שיתקו / שִׁתְּקוּ
present		מְשַׁתֵּק	מְשַׁתֶּקֶת	מְשַׁתְּקִים	מְשַׁתְּקוֹת
future	first	אֲשַׁתֵּק		נְשַׁתֵּק
	second	תְּשַׁתֵּק	תְּשַׁתְּקִי	תְּשַׁתְּקוּ	תְּשַׁתֵּקְנָה1
	third	יְשַׁתֵּק	תְּשַׁתֵּק	יְשַׁתְּקוּ	תְּשַׁתֵּקְנָה1
imperative		שַׁתֵּק	שַׁתְּקִי	שַׁתְּקוּ	שַׁתֵּקְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.