תוחם

Hebrew

Root
ת־ח־ם (t-kh-m)

Verb

תוחם / תֻּחַם • (tukhám) (pu'al construction, active counterpart תיחם / תִּחֵם)

1. to be delimited

Conjugation

Conjugation of תוחם / תֻּחַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תוחמתי / תֻּחַמְתִּי		תוחמנו / תֻּחַמְנוּ
	second	תוחמת / תֻּחַמְתָּ	תוחמת / תֻּחַמְתְּ	תוחמתם / תֻּחַמְתֶּם	תוחמתן / תֻּחַמְתֶּן
	third	תוחם / תֻּחַם	תוחמה / תֻּחֲמָה	תוחמו / תֻּחֲמוּ
present		מתוחם / מְתֻחָם	מתוחמת / מְתֻחֶמֶת	מתוחמים / מְתֻחָמִים	מתוחמות / מְתֻחָמוֹת
future	first	אתוחם / אֲתֻחַם		נתוחם / נְתֻחַם
	second	תתוחם / תְּתֻחַם	תתוחמי / תְּתֻחֲמִי	תתוחמו / תְּתֻחֲמוּ	תתוחמנה / תְּתֻחַמְנָה1
	third	יתוחם / יְתֻחַם	תתוחם / תְּתֻחַם	יתוחמו / יְתֻחֲמוּ	תתוחמנה / תְּתֻחַמְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• "תוחם" in the Verb Conjugation Tables of the Academy of Hebrew Language