תובל

Hebrew

Root
ת־ב־ל (t-b-l)

Verb

תּוּבַּל / תֻּבַּל • (tubál) (pu'al construction, active counterpart תיבל / תִּבֵּל)

1. to be seasoned, to be flavoured

Conjugation

Conjugation of תובל / תֻּבַּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תובלתי / תֻּבַּלְתִּי		תובלנו / תֻּבַּלְנוּ
	second	תובלת / תֻּבַּלְתָּ	תובלת / תֻּבַּלְתְּ	תובלתם / תֻּבַּלְתֶּם	תובלתן / תֻּבַּלְתֶּן
	third	תובל / תֻּבַּל	תובלה / תֻּבְּלָה	תובלו / תֻּבְּלוּ
present		מתובל / מְתֻבָּל	מתובלת / מְתֻבֶּלֶת	מתובלים / מְתֻבָּלִים	מתובלות / מְתֻבָּלוֹת
future	first	אתובל / אֲתֻבַּל		נתובל / נְתֻבַּל
	second	תתובל / תְּתֻבַּל	תתובלי / תְּתֻבְּלִי	תתובלו / תְּתֻבְּלוּ	תתובלנה / תְּתֻבַּלְנָה1
	third	יתובל / יְתֻבַּל	תתובל / תְּתֻבַּל	יתובלו / יְתֻבְּלוּ	תתובלנה / תְּתֻבַּלְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.