שיטח

Hebrew

Root
שׁ־ט־ח (sh-ṭ-kh)
6 terms

Verb

שיטח / שִׁטֵּחַ • (shité'akh) (pi'el construction)

1. to flatten
2. to spread

Conjugation

Conjugation of שיטח / שִׁטֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְשַׁטֵּחַ
		action noun		שיטוח / שִׁטּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	שיטחתי / שִׁטַּחְתִּי		שיטחנו / שִׁטַּחְנוּ
	second	שיטחת / שִׁטַּחְתָּ	שיטחת / שִׁטַּחְתְּ	שיטחתם / שִׁטַּחְתֶּם	שיטחתן / שִׁטַּחְתֶּן
	third	שיטח / שִׁטֵּחַ	שיטחה / שִׁטְּחָה	שיטחו / שִׁטְּחוּ
present		מְשַׁטֵּחַ	מְשַׁטַּחַת	מְשַׁטְּחִים	מְשַׁטְּחוֹת
future	first	אֲשַׁטֵּחַ		נְשַׁטֵּחַ
	second	תְּשַׁטֵּחַ	תְּשַׁטְּחִי	תְּשַׁטְּחוּ	תְּשַׁטַּחְנָה1
	third	יְשַׁטֵּחַ	תְּשַׁטֵּחַ	יְשַׁטְּחוּ	תְּשַׁטַּחְנָה1
imperative		שַׁטֵּחַ	שַׁטְּחִי	שַׁטְּחוּ	שַׁטַּחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “שטח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language