שיטח

Hebrew

Root
שׁ־ט־ח (sh-ṭ-kh)

Verb

שיטח / שִׁטֵּחַ • (shité'akh) (pi'el construction)

1. to flatten
2. to spread

Conjugation

Conjugation of שיטח / שִׁטֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁטֵּחַ action noun: שיטוח / שִׁטּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שיטחתי / שִׁטַּחְתִּי		שיטחנו / שִׁטַּחְנוּ
	second	שיטחת / שִׁטַּחְתָּ	שיטחת / שִׁטַּחְתְּ	שיטחתם / שִׁטַּחְתֶּם	שיטחתן / שִׁטַּחְתֶּן
	third	שיטח / שִׁטֵּחַ	שיטחה / שִׁטְּחָה	שיטחו / שִׁטְּחוּ
present		מְשַׁטֵּחַ	מְשַׁטַּחַת	מְשַׁטְּחִים	מְשַׁטְּחוֹת
future	first	אֲשַׁטֵּחַ		נְשַׁטֵּחַ
	second	תְּשַׁטֵּחַ	תְּשַׁטְּחִי	תְּשַׁטְּחוּ	תְּשַׁטַּחְנָה1
	third	יְשַׁטֵּחַ	תְּשַׁטֵּחַ	יְשַׁטְּחוּ	תְּשַׁטַּחְנָה1
imperative		שַׁטֵּחַ	שַׁטְּחִי	שַׁטְּחוּ	שַׁטַּחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “שטח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language