שיגר

Hebrew

Root
שׁ־ג־ר (sh-g-r)

Verb

שיגר / שִׁגֵּר • (shigér) (pi'el construction)

1. to launch
2. to dispatch, to send

Conjugation

Conjugation of שיגר / שִׁגֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁגֵּר action noun: שיגור / שִׁגּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שיגרתי / שִׁגַּרְתִּי		שיגרנו / שִׁגַּרְנוּ
	second	שיגרת / שִׁגַּרְתָּ	שיגרת / שִׁגַּרְתְּ	שיגרתם / שִׁגַּרְתֶּם	שיגרתן / שִׁגַּרְתֶּן
	third	שיגר / שִׁגֵּר	שיגרה / שִׁגְּרָה	שיגרו / שִׁגְּרוּ
present		מְשַׁגֵּר	מְשַׁגֶּרֶת	מְשַׁגְּרִים	מְשַׁגְּרוֹת
future	first	אֲשַׁגֵּר		נְשַׁגֵּר
	second	תְּשַׁגֵּר	תְּשַׁגְּרִי	תְּשַׁגְּרוּ	תְּשַׁגֵּרְנָה1
	third	יְשַׁגֵּר	תְּשַׁגֵּר	יְשַׁגְּרוּ	תְּשַׁגֵּרְנָה1
imperative		שַׁגֵּר	שַׁגְּרִי	שַׁגְּרוּ	שַׁגֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• רגשי