שביל

Hebrew

Root
שׁ־ב־ל (sh-b-l)

Etymology

Compare Aramaic שְׁבִילָא (šəḇīlā), Arabic سَبِيل (sabīl).

Noun

שְׁבִיל • (sh'víl) m (plural indefinite שְׁבִילִים, singular construct שְׁבִיל־)

1. A trail, a path.
   • דניאלה ספקטור, אברהם (Daniela Spektor, Avraham)

     לעולם תחפש אחרי השביל הנעלם

     l'olám t'khapés akharái ha-sh'víl ha-ne'elám

     Always search after the hidden trail.

Derived terms

• בִּשְׁבִיל (bishvíl, “for”)
• שְׁבִיל הֶחָלָב (sh'víl hekhaláv)

References

• H7635 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Anagrams

• בישל