בישל

Hebrew

Root
ב־שׁ־ל (b-sh-l)

Alternative forms

• בִּשֵּׁל (defective spelling)

Verb

בישל / בִּשֵּׁל • (bishél) (pi'el construction, passive counterpart בושל / בֻּשַּׁל)

1. (transitive and intransitive) To cook: to prepare (food) for eating.
2. (transitive and intransitive) Specifically, to prepare (food) for eating by marinating over time in boiling water.

Conjugation

Conjugation of בישל / בִּשֵּׁל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבַשֵּׁל action noun: בישול / בִּשּׁוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בישלתי / בִּשַּׁלְתִּי		בישלנו / בִּשַּׁלְנוּ
	second	בישלת / בִּשַּׁלְתָּ	בישלת / בִּשַּׁלְתְּ	בישלתם / בִּשַּׁלְתֶּם	בישלתן / בִּשַּׁלְתֶּן
	third	בישל / בִּשֵּׁל	בישלה / בִּשְּׁלָה	בישלו / בִּשְּׁלוּ
present		מְבַשֵּׁל	מְבַשֶּׁלֶת	מְבַשְּׁלִים	מְבַשְּׁלוֹת
future	first	אֲבַשֵּׁל		נְבַשֵּׁל
	second	תְּבַשֵּׁל	תְּבַשְּׁלִי	תְּבַשְּׁלוּ	תְּבַשֵּׁלְנָה1
	third	יְבַשֵּׁל	תְּבַשֵּׁל	יְבַשְּׁלוּ	תְּבַשֵּׁלְנָה1
imperative		בַּשֵּׁל	בַּשְּׁלִי	בַּשְּׁלוּ	בַּשֵּׁלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• בישול / בִּשּׁוּל (bishúl)
• הִתְבַּשֵּׁל (hitbashél)

Anagrams

• שביל