קלט

Hebrew

Root
ק־ל־ט (q-l-ṭ)
7 terms

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kaˈlat/

Verb

קָלַט • (kalát) (pa'al construction)

1. to know
2. to comprehend
3. to be aware of the intentions of
4. to realize, to become aware of something

Conjugation

Conjugation of קָלַט (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לקלוט / לִקְלֹט
		action noun		קְלִיטָה
		passive participle		קָלוּט
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	קָלַטְתִּי		קָלַטְנוּ
	second	קָלַטְתָּ	קָלַטְתְּ	קְלַטְתֶּם1	קְלַטְתֶּן1
	third	קָלַט	קָלְטָה	קָלְטוּ
present		קוֹלֵט	קוֹלֶטֶת	קוֹלְטִים	קוֹלְטוֹת
future	first	אקלוט / אֶקְלֹט		נקלוט / נִקְלֹט
	second	תקלוט / תִּקְלֹט	תִּקְלְטִי	תִּקְלְטוּ	תקלוטנה / תִּקְלֹטְנָה2
	third	יקלוט / יִקְלֹט	תקלוט / תִּקְלֹט	יִקְלְטוּ	תקלוטנה / תִּקְלֹטְנָה2
imperative		קלוט / קְלֹט	קִלְטִי	קִלְטוּ	קלוטנה / קְלֹטְנָה2

¹ Pronounced קָלַטְתֶּם and קָלַטְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• קטל