קינטר
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| ק־נ־ט־ר (q-n-ṭ-r) |
Verb
[edit]קינטר / קִנְטֵר • (qin'tér) (pi'el construction, passive counterpart קונטר / קֻנְטַר)
- (transitive) to annoy, to vex, to tease
Conjugation
[edit]Conjugation of קינטר / קִנְטֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | קינטרתי / קִנְטַרְתִּי | קינטרנו / קִנְטַרְנוּ | ||
| second | קינטרת / קִנְטַרְתָּ | קינטרת / קִנְטַרְתְּ | קינטרתם / קִנְטַרְתֶּם | קינטרתן / קִנְטַרְתֶּן | |
| third | קינטר / קִנְטֵר | קינטרה / קִנְטְרָה | קינטרו / קִנְטְרוּ | ||
| present | מְקַנְטֵר | מְקַנְטֶרֶת | מְקַנְטְרִים | מְקַנְטְרוֹת | |
| future | first | אֲקַנְטֵר | נְקַנְטֵר | ||
| second | תְּקַנְטֵר | תְּקַנְטְרִי | תְּקַנְטְרוּ | תְּקַנְטֵרְנָה1 | |
| third | יְקַנְטֵר | תְּקַנְטֵר | יְקַנְטְרוּ | תְּקַנְטֵרְנָה1 | |
| imperative | קַנְטֵר | קַנְטְרִי | קַנְטְרוּ | קַנְטֵרְנָה1 | |
| notes |
| ||||