קידם

Hebrew

Root
ק־ד־ם (q-d-m)
17 terms

Verb

קידם / קִדֵּם • (qiddem, kidém) (pi'el construction)

1. to advance

Conjugation

Conjugation of קידם / קִדֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְקַדֵּם
		action noun		קידום / קִדּוּם
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	קידמתי / קִדַּמְתִּי		קידמנו / קִדַּמְנוּ
	second	קידמת / קִדַּמְתָּ	קידמת / קִדַּמְתְּ	קידמתם / קִדַּמְתֶּם	קידמתן / קִדַּמְתֶּן
	third	קידם / קִדֵּם	קידמה / קִדְּמָה	קידמו / קִדְּמוּ
present		מְקַדֵּם	מְקַדֶּמֶת	מְקַדְּמִים	מְקַדְּמוֹת
future	first	אֲקַדֵּם		נְקַדֵּם
	second	תְּקַדֵּם	תְּקַדְּמִי	תְּקַדְּמוּ	תְּקַדֵּמְנָה1
	third	יְקַדֵּם	תְּקַדֵּם	יְקַדְּמוּ	תְּקַדֵּמְנָה1
imperative		קַדֵּם	קַדְּמִי	קַדְּמוּ	קַדֵּמְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “קידם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language