קידם

Hebrew

Root
ק־ד־ם (q-d-m)
16 terms

Verb

קידם / קִדֵּם • (qiddem, kidém) (pi'el construction)

1. to advance

Conjugation

Conjugation of קידם / קִדֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְקַדֵּם action noun: קידום / קִדּוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קידמתי / קִדַּמְתִּי		קידמנו / קִדַּמְנוּ
	second	קידמת / קִדַּמְתָּ	קידמת / קִדַּמְתְּ	קידמתם / קִדַּמְתֶּם	קידמתן / קִדַּמְתֶּן
	third	קידם / קִדֵּם	קידמה / קִדְּמָה	קידמו / קִדְּמוּ
present		מְקַדֵּם	מְקַדֶּמֶת	מְקַדְּמִים	מְקַדְּמוֹת
future	first	אֲקַדֵּם		נְקַדֵּם
	second	תְּקַדֵּם	תְּקַדְּמִי	תְּקַדְּמוּ	תְּקַדֵּמְנָה1
	third	יְקַדֵּם	תְּקַדֵּם	יְקַדְּמוּ	תְּקַדֵּמְנָה1
imperative		קַדֵּם	קַדְּמִי	קַדְּמוּ	קַדֵּמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “קידם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language