צרך

Hebrew

Root
צ־ר־ך (ts-r-k)
7 terms

Verb

צָרַךְ • (tsarákh) (pa'al construction)

1. To consume.

Conjugation

Conjugation of צָרַךְ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לצרוך / לִצְרֹךְ
		action noun		צְרִיכָה
		passive participle		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	צָרַכְתִּי		צָרַכְנוּ
	second	צָרַכְתָּ	צָרַכְתְּ	צְרַכְתֶּם1	צְרַכְתֶּן1
	third	צָרַךְ	צָרְכָה	צָרְכוּ
present		צוֹרֵךְ	צוֹרֶכֶת	צוֹרְכִים	צוֹרְכוֹת
future	first	אצרוך / אֶצְרֹךְ		נצרוך / נִצְרֹךְ
	second	תצרוך / תִּצְרֹךְ	תִּצְרְכִי	תִּצְרְכוּ	תצרוכנה / תִּצְרֹכְנָה2
	third	יצרוך / יִצְרֹךְ	תצרוך / תִּצְרֹךְ	יִצְרְכוּ	תצרוכנה / תִּצְרֹכְנָה2
imperative		צרוך / צְרֹךְ	צִרְכִי	צִרְכוּ	צרוכנה / צְרֹכְנָה2

¹ Pronounced צָרַכְתֶּם and צָרַכְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Noun

צֹרֶךְ • (tsórekh) m

1. defective spelling of צורך