צורך

Hebrew

Root
צ־ר־ך (ts-r-k)
7 terms

Noun

צורך / צֹרֶךְ • (tsórekh) m (plural indefinite צְרָכִים, singular construct צורך / צֹרֶךְ־, plural construct צורכי / צָרְכֵי־) [pattern: קֹטֶל]

1. need, necessity, requirement

Declension

Declension of צורך / צֹרֶךְ

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	צורך / צֹרֶךְ	first	צורכי / צָרְכִּי		צורכנו / צָרְכֵּנוּ
	definite	הצורך / הַצֹּרֶךְ	second	צורכך / צָרְכְּךָ	צורכך / צָרְכֵּךְ	צורככם / צָרְכְּכֶם	צורככן / צָרְכְּכֶן
	construct	צורך־ / צֹרֶךְ־	third	צורכו / צָרְכּוֹ	צורכה / צָרְכָּהּ	צורכם / צָרְכָּם	צורכן / צָרְכָּן
plural	indefinite	צְרָכִים	first	צרכיי / צְרָכַי		צְרָכֵינוּ
	definite	הַצְּרָכִים	second	צְרָכֶיךָ	צרכייך / צְרָכַיִךְ	צורכיכם / צָרְכֵיכֶם	צורכיכן / צָרְכֵיכֶן
	construct	צורכי־ / צָרְכֵי־	third	צְרָכָיו	צְרָכֶיהָ	צורכיהם / צָרְכֵיהֶם	צורכיהן / צָרְכֵיהֶן