פִֿילְייוֹ

Judeo-Italian

Etymology

Inherited from Latin fīlius (“son”).

Noun

פִֿילְייוֹ (p̄iləyyo /figlio/) m (plural פִֿילְייוּלִי (p̄iləyyuli /⁠figliuli⁠/), feminine פִֿילְײַה (p̄iləyyah /⁠figlia⁠/))

1. son
   • 16^th century, לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יוֹנַה, line 1; published in Luisa Cuomo, transl., Una traduzione giudeo-romanesca del Libro di Giona, Tübingen: Max Niemeyer Verlag, 1988, →ISBN, →ISSN, page 9:

     אֵי פֿוּ פַארַאוֵילַה דֵי דוּמֵידֵית אַה יוֹנַה פִֿילְייוֹ דֵי אַמִיתַי אַה דִירֵ

     E fu paravela de Dumedet a Jonà figlio de ʾAmiṭài, a dire

     And it was the word of the Lord to Jonah, son of Amittai, saying

     (Transliteration by Luisa Cuomo)