נשרף

Hebrew

Root
שׂ־ר־ף (s-r-p)
4 terms

Verb

נִשְׂרַף • (nisráf) (nif'al construction, future יישרף / יִשָּׂרֵף, active counterpart שָׂרַף)

1. (intransitive) to burn, to be burned
   • 2007, Rona Kenan (lyrics and music), “הפעם האחרונה [The Last Time]”:

     כָּל הַגְּשָׁרִים כְּבָר נִשְׂרְפוּ מִזְּמַן / רָק אֲנִי לֹא רָאִיתִי מֵרָחוֹק עָשָׁן

     All the bridges already burned down long ago / Only I did not see smoke from afar

Conjugation

Conjugation of נִשְׂרַף (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להישרף / לְהִשָּׂרֵף
		action noun		הישרפות / הִשָּׂרְפוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נִשְׂרַפְתִּי		נִשְׂרַפְנוּ
	second	נִשְׂרַפְתָּ	נִשְׂרַפְתְּ	נִשְׂרַפְתֶּם	נִשְׂרַפְתֶּן
	third	נִשְׂרַף	נִשְׂרְפָה	נִשְׂרְפוּ
present		נִשְׂרָף	נִשְׂרֶפֶת	נִשְׂרָפִים	נִשְׂרָפוֹת
future	first	אֶשָּׂרֵף		נישרף / נִשָּׂרֵף
	second	תישרף / תִּשָּׂרֵף	תישרפי / תִּשָּׂרְפִי	תישרפו / תִּשָּׂרְפוּ	תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה1
	third	יישרף / יִשָּׂרֵף	תישרף / תִּשָּׂרֵף	יישרפו / יִשָּׂרְפוּ	תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה1
imperative		הישרף / הִשָּׂרֵף	הישרפי / הִשָּׂרְפִי	הישרפו / הִשָּׂרְפוּ	הישרפנה / הִשָּׂרֵפְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.