נכרת

Hebrew

Root
כ־ר־ת (k-r-t)
3 terms

Verb

נִכְרַת • (nikhrát) (nif'al construction, active counterpart כָּרַת)

1. to be cut down, to be cut off

Conjugation

Conjugation of נִכְרַת (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיכרת / לְהִכָּרֵת
		action noun		היכרתות / הִכָּרְתוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נכרתתי / נִכְרַתִּי		נִכְרַתְנוּ
	second	נכרתת / נִכְרַתָּ	נכרתת / נִכְרַתְּ	נכרתתם / נִכְרַתֶּם	נכרתתן / נִכְרַתֶּן
	third	נִכְרַת	נִכְרְתָה	נִכְרְתוּ
present		נִכְרָת	נִכְרֶתֶת	נִכְרָתִים	נִכְרָתוֹת
future	first	אֶכָּרֵת		ניכרת / נִכָּרֵת
	second	תיכרת / תִּכָּרֵת	תיכרתי / תִּכָּרְתִי	תיכרתו / תִּכָּרְתוּ	תיכרתנה / תִּכָּרֵתְנָה1
	third	ייכרת / יִכָּרֵת	תיכרת / תִּכָּרֵת	ייכרתו / יִכָּרְתוּ	תיכרתנה / תִּכָּרֵתְנָה1
imperative		היכרת / הִכָּרֵת	היכרתי / הִכָּרְתִי	היכרתו / הִכָּרְתוּ	היכרתנה / הִכָּרֵתְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.