נוסה

Hebrew

Root
נ־ס־ה (n-s-h)

Verb

נוסה / נֻסָּה • (nusá) (pu'al construction, active counterpart ניסה / נִסָּה)

1. to be tried, to be tested

Conjugation

Conjugation of נוסה / נֻסָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נוסיתי / נֻסֵּיתִי		נוסינו / נֻסֵּינוּ
	second	נוסית / נֻסֵּיתָ	נוסית / נֻסֵּית	נוסיתם / נֻסֵּיתֶם	נוסיתן / נֻסֵּיתֶן
	third	נוסה / נֻסָּה	נוסתה / נֻסְּתָה	נוסו / נֻסּוּ
present		מנוסה / מְנֻסֶּה	מנוסה / מְנֻסָּה	מנוסים / מְנֻסִּים	מנוסות / מְנֻסּוֹת
future	first	אנוסה / אֲנֻסֶּה		ננוסה / נְנֻסֶּה
	second	תנוסה / תְּנֻסֶּה	תנוסי / תְּנֻסִּי	תנוסו / תְּנֻסּוּ	תנוסינה / תְּנֻסֶּינָה1
	third	ינוסה / יְנֻסֶּה	תנוסה / תְּנֻסֶּה	ינוסו / יְנֻסּוּ	תנוסינה / תְּנֻסֶּינָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• H5254 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible