מיפה

Hebrew

Etymology

From the root מ־פ־י (m-p-y).

Verb

מיפה / מִפָּה • (mipá) (pi'el construction, passive counterpart מופה / מֻפָּה)

1. to map, to chart

Conjugation

Conjugation of מיפה / מִפָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְמַפּוֹת action noun: מיפוי / מִפּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מיפיתי / מִפִּיתִי		מיפינו / מִפִּינוּ
	second	מיפית / מִפִּיתָ	מיפית / מִפִּית	מיפיתם / מִפִּיתֶם	מיפיתן / מִפִּיתֶן
	third	מיפה / מִפָּה	מיפתה / מִפְּתָה	מיפו / מִפּוּ
present		מְמַפֶּה	מְמַפָּה	מְמַפִּים	מְמַפּוֹת
future	first	אֲמַפֶּה		נְמַפֶּה
	second	תְּמַפֶּה	תְּמַפִּי	תְּמַפּוּ	תְּמַפֶּינָה1
	third	יְמַפֶּה	תְּמַפֶּה	יְמַפּוּ	תְּמַפֶּינָה1
imperative		מַפֵּה	מַפִּי	מַפּוּ	מַפֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.