מופה

Hebrew

Root
מ־פ־ה (m-p-h)

Verb

מופה / מֻפָּה • (mupá) (pu'al construction, active counterpart מיפה / מִפָּה)

1. to be mapped, to be charted

Conjugation

Conjugation of מופה / מֻפָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מופיתי / מֻפֵּיתִי		מופינו / מֻפֵּינוּ
	second	מופית / מֻפֵּיתָ	מופית / מֻפֵּית	מופיתם / מֻפֵּיתֶם	מופיתן / מֻפֵּיתֶן
	third	מופה / מֻפָּה	מופתה / מֻפְּתָה	מופו / מֻפּוּ
present		ממופה / מְמֻפֶּה	ממופה / מְמֻפָּה	ממופים / מְמֻפִּים	ממופות / מְמֻפּוֹת
future	first	אמופה / אֲמֻפֶּה		נמופה / נְמֻפֶּה
	second	תמופה / תְּמֻפֶּה	תמופי / תְּמֻפִּי	תמופו / תְּמֻפּוּ	תמופינה / תְּמֻפֶּינָה1
	third	ימופה / יְמֻפֶּה	תמופה / תְּמֻפֶּה	ימופו / יְמֻפּוּ	תמופינה / תְּמֻפֶּינָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.