מגן

Hebrew

Etymology

Root
ג־נ־ן (g-n-n)

Cognate with Arabic مِجَنّ (mijann) and Phoenician 𐤌𐤂𐤍 (mgn).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /maˈɡen/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /mɔ.ˈɣen/

• Audio:

  (file)

Noun

מָגֵן • (magén) m (plural indefinite מגינים / מָגִנִּים, singular construct מָגֵן־, plural construct מגיני / מָגִנֵּי־) [pattern: מַקְטֵל]

1. shield (a broad piece of defensive armor, held in hand, formerly in general use in war, for the protection of the body)
2. shield (he who or that which protects)

Usage notes

• The kamats vowel anomalously remains unreduced, even in forms where it is no longer pretonic.

Declension

Declension of מָגֵן

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	מָגֵן	first	מגיני / מָגִנִּי		מגיננו / מָגִנֵּנוּ
	definite	הַמָּגֵן	second	מגינך / מָגִנְּךָ	מגינך / מָגִנֵּךְ	מגינכם / מָגִנְּכֶם	מגינכן / מָגִנְּכֶן
	construct	מָגֵן־	third	מגינו / מָגִנּוֹ	מגינה / מָגִנָּהּ	מגינם / מָגִנָּם	מגינן / מָגִנָּן
plural	indefinite	מגינים / מָגִנִּים	first	מגיניי / מָגִנַּי		מגינינו / מָגִנֵּינוּ
	definite	המגינים / הַמָּגִנִּים	second	מגיניך / מָגִנֶּיךָ	מגינייך / מָגִנַּיִךְ	מגיניכם / מָגִנֵּיכֶם	מגיניכן / מָגִנֵּיכֶן
	construct	מגיני־ / מָגִנֵּי־	third	מגיניו / מָגִנָּיו	מגיניה / מָגִנֶּיהָ	מגיניהם / מָגִנֵּיהֶם	מגיניהן / מָגִנֵּיהֶן

Derived terms

• מָגֵן אֲשָׁכִים (magén ashakhím)
• מָגֵן בֵּיצִים (magén beytsím)
• מָגֵן דָּוִד (magén davíd)
• אֵפוֹד מָגֵן (efód magén)