כפייה

Hebrew

Root
כ־פ־ה (k-p-h)

Etymology

Verbal noun of כָּפָה.

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kfiˈja/

Noun

כפייה / כְּפִיָּה • (kfiyá) f [pattern: קְטִילָה]

1. coercion, duress

   עֲבוֹדַת כְּפִיָּה ― avodát kfiyá ― forced labour

2. (psychology) compulsion
3. (Medieval Hebrew) epilepsy

Derived terms

• כפייתי / כְּפִיָּתִי (kfiyatí, “compulsive”)

Further reading

• “כפייה”, in Milog