כפה

See also: כ־ פה

Hebrew

Etymology 1

Noun

כִּפָּה • (kipá) f

1. defective spelling of כיפה

Etymology 2

Root
כ־פ־ה (k-p-h)
3 terms

Verb

כָּפָה • (kafá) (pa'al construction)

1. (transitive) (He/it) overturned
   • a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ הלכות מטמאי משכב ומושב‎ 7:13:

     כפה סאה וישב עליה

     He overturned a seah-container and sat on it

   • a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ הלכות קריאת שמע‎ 3:9:

     אם כפה כלי על הצואה

     if he overturned a receptacle over the feces

2. (transitive) (He/it) coerced, forced
   • a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ הלכות עבדים‎ 8:17:

     עבד שהשיאו רבו בת חורין או שהניח לו רבו תפילין בראשו […] יצא לחירות וכופין את רבו לכתוב לו גט שיחרור

     A slave to whom his master married a freewoman, or on whose head his master placed phylacteries, […] goes to freedom, and we force his master to write him a document of emancipation.

   • a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ הלכות עבדים‎ 8:17:

     שכיון שלא כפה אותו במקום שיש לו לכפותו

     for, since he did not force him in a circumstance in which he should force him

Conjugation

Conjugation of כָּפָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לִכְפּוֹת
		action noun		כְּפִיָּה
		passive participle		כָּפוּי
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	כָּפִיתִי		כָּפִינוּ
	second	כָּפִיתָ	כָּפִית	כְּפִיתֶם1	כְּפִיתֶן1
	third	כָּפָה	כָּפְתָה	כָּפוּ
present		כּוֹפֶה	כּוֹפָה	כּוֹפִים	כּוֹפוֹת
future	first	אֶכְפֶּה		נִכְפֶּה
	second	תִּכְפֶּה	תִּכְפִּי	תִּכְפּוּ	תִּכְפֶּינָה2
	third	יִכְפֶּה	תִּכְפֶּה	יִכְפּוּ	תִּכְפֶּינָה2
imperative		כְּפֵה	כְּפִי	כְּפוּ	כְּפֶינָה2

¹ Pronounced כָּפִיתֶם and כָּפִיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Etymology 3

Noun

כַּפָּהּ • (kapáh)

1. singular form of כף (kaf)‎ with third-person feminine singular personal pronoun as possessor
   • Tanach, Deuteronomy 25:12:

     וְקַצֹּתָה אֶת־כַּפָּהּ

     you will sever her hand

Etymology 4

Root
כ־ו־ף (k-w-p)
1 term

Verb

כָּפָה • (káfa (past tense), kafá (present tense))

1. Third-person feminine singular past (suffix conjugation) of כף (kaf).
2. Feminine singular present participle and present tense of כף (kaf).

Anagrams

• הפך