כיבה
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]Root |
---|
כ־ב־ה (k-b-h) |
Verb
[edit]כיבה / כִּבָּה • (kibá) (pi'el construction, passive counterpart כובה / כֻּבָּה)
- to extinguish, to put out (a fire, cigarette, etc.)
- to turn off (a light, machine, etc.)
Conjugation
[edit]Conjugation of כיבה / כִּבָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | כיביתי / כִּבִּיתִי | כיבינו / כִּבִּינוּ | ||
second | כיבית / כִּבִּיתָ | כיבית / כִּבִּית | כיביתם / כִּבִּיתֶם | כיביתן / כִּבִּיתֶן | |
third | כיבה / כִּבָּה | כיבתה / כִּבְּתָה | כיבו / כִּבּוּ | ||
present | מְכַבֶּה | מְכַבָּה | מְכַבִּים | מְכַבּוֹת | |
future | first | אֲכַבֶּה | נְכַבֶּה | ||
second | תְּכַבֶּה | תְּכַבִּי | תְּכַבּוּ | תְּכַבֶּינָה1 | |
third | יְכַבֶּה | תְּכַבֶּה | יְכַבּוּ | תְּכַבֶּינָה1 | |
imperative | כַּבֵּה | כַּבִּי | כַּבּוּ | כַּבֶּינָה1 | |
notes |
|
Derived terms
[edit]- כַּבַּאי (kabái)