טייל

Hebrew

Root
ט־י־ל (ṭ-y-l)
3 terms

Verb

טייל / טִיֵּל • (tiyél) (pi'el construction)

1. to hike, to walk (for pleasure), to journey
2. (slang) to wander around aimlessly

Conjugation

Conjugation of טייל / טִיֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְטַיֵּל
		action noun		טייול / טִיּוּל
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	טיילתי / טִיַּלְתִּי		טיילנו / טִיַּלְנוּ
	second	טיילת / טִיַּלְתָּ	טיילת / טִיַּלְתְּ	טיילתם / טִיַּלְתֶּם	טיילתן / טִיַּלְתֶּן
	third	טייל / טִיֵּל	טיילה / טִיְּלָה	טיילו / טִיְּלוּ
present		מְטַיֵּל	מְטַיֶּלֶת	מְטַיְּלִים	מְטַיְּלוֹת
future	first	אֲטַיֵּל		נְטַיֵּל
	second	תְּטַיֵּל	תְּטַיְּלִי	תְּטַיְּלוּ	תְּטַיֵּלְנָה1
	third	יְטַיֵּל	תְּטַיֵּל	יְטַיְּלוּ	תְּטַיֵּלְנָה1
imperative		טַיֵּל	טַיְּלִי	טַיְּלוּ	טַיֵּלְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• טִיּוּל (tiyúl)

Yiddish

Pronunciation

• IPA^(key): /tɛɪ̯ɫ/

Etymology 1

From Middle High German teil, from Old High German teil, from Proto-West Germanic *daili, from Proto-Germanic *dailiz.

Adjective

טייל • (teyl)

1. some

Noun

טייל • (teyl) m or f, plural טיילן (teyln), diminutive טיילכל (teylkhl)

1. part; section; division

   Synonym: חלק (kheylek)

Derived terms

• טיילווײַז (teylvayz)
• טיילנווײַז (teylnvayz)

Etymology 2

See the etymology of the corresponding lemma form.

Verb

טייל • (teyl)

1. inflection of טיילן (teyln):
   1. first-person singular present
   2. second-person singular imperative