טִִינְפוֹ

Judeo-Italian

Etymology

Inherited from Classical Latin tempus (“time”), of uncertain origin.

Noun

טִִינְפוֹ (ṭinəpo /tinpo/) m

1. time, age, period
   • 16^th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ [Lu libero de Jirmiau, The Book of Jeremiah]”, in נְבִיאִים [Neviim, Prophets]‎^[1] (manuscript), translation of נְבִיאִים [Nəvīʾīm, Prophets] (in Biblical Hebrew), chapter 8, verse 1, leaf 2, left page, lines 24–28:

     אִין טִִינְפוֹ אֵיסוֹ דִיטוֹ דֵי דוּמֵידֵית טְרַאיֵירַאנוֹ לִי אוֹסִי דֵי לִי רֵי דֵי יְהוּדַה אֵי לִי אוֹסִי דֵי לִי פְרִינְצִיפִי סוּאִי אֵי לִי אוֹסִי דֵי לִי סַאצֵירְדוֹטִי אֵי לִי אוֹסִי דֵי לִי פְרוּפֵֿיטִי אֵי לִי אוֹסִי דֵי לִי סְטַאיֵינְטִי דֵי יְרוּשַלַיִם דַא לִי סוּטֵירַאטוֹרִיאִי לוּרִי׃ (Judeo-Roman)

     ʔin ṭinəpo ʔeso diṭo de dumedeṯ ṭəraʔyeraʔno li ʔosi de li re de yəhudah ʔe li ʔosi de li pərinəṣepi suʔi ʔe li ʔosi de li saʔṣerədoṭi ʔe li ʔosi de li pərup̄eṭi ʔe li ʔosi de li səṭaʔyenəṭi de yərušalayim daʔ li suṭeraʔṭoriʔi luri.

     /"In tinpo esso", ditto de Dumedeo, "trajeranno li ossi de li re de Yəhudah, e li ossi de li princepi sui, e li ossi de li sacerdoti, e li ossi de li prufeti, e li ossi de li stajenti de Yərušalayim da li sutterratorii luri["]/

     "In that time," [was] the word of the Lord, "they will take the bones of the kings of Judah, and the bones of its princes, and the bones of the priests, and the bones of the prophets, and the bones of the inhabitants of Jerusalem, out of their graves."