חיקה

Hebrew

Root
ח־ק־ה (kh-q-h)

Etymology

From the root ח־ק־ה (ḥ-q-_).

Verb

חיקה / חִקָּה • (khiká) (pi'el construction)

1. To mimic, copy, imitate.

Conjugation

Conjugation of חיקה / חִקָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַקּוֹת action noun: חיקוי / חִקּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חיקיתי / חִקִּיתִי		חיקינו / חִקִּינוּ
	second	חיקית / חִקִּיתָ	חיקית / חִקִּית	חיקיתם / חִקִּיתֶם	חיקיתן / חִקִּיתֶן
	third	חיקה / חִקָּה	חיקתה / חִקְּתָה	חיקו / חִקּוּ
present		מְחַקֶּה	מְחַקָּה	מְחַקִּים	מְחַקּוֹת
future	first	אֲחַקֶּה		נְחַקֶּה
	second	תְּחַקֶּה	תְּחַקִּי	תְּחַקּוּ	תְּחַקֶּינָה1
	third	יְחַקֶּה	תְּחַקֶּה	יְחַקּוּ	תְּחַקֶּינָה1
imperative		חַקֵּה	חַקִּי	חַקּוּ	חַקֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.