חיבר

Hebrew

Etymology

Root
ח־ב־ר (kh-b-r)
15 terms

From the root ח־ב־ר (kh-b-r).

Verb

חיבר / חִבֵּר • (khibér) (pi'el construction, passive counterpart חובר / חֻבַּר)

1. (transitive) To connect, attach, join (two things, or one thing to another).
2. (transitive) To compose (a text), to write (a composition).
   • 1170 CE, Maimonides, Mishneh Torah:

     וְרִבִּי יוֹחָנָן חִבַּר הַתַּלְמוּד הַיְּרוּשְׁלְמִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחַר חׇרְבַּן הַבַּיִת בְּקֵרוּב מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.

     veribi yoḥanan ḥibar hatalmuḏ hayerushlemi beʾereṣ yisraʾel aḥar ḥorban habayiṯ beqeruv mishlosh meʾoṯ shana

     And Rabbi Yochanan compiled the Jerusalem Talmud in Eretz Yisrael after the destruction of the Temple, near the 3rd century.

   • 1930 – 2004, Naomi Shemer, עוד לא אהבתי די 13–14:

     עוֹד לֹא חִבַּרְתִּי שִׁיר \ עוֹד לֹא יָרַד לִי שֶׁלֶג בְּאֶמְצַע הַקָּצִיר

     od lo khibárti shir / od lo yarád li shéleg b'emtsá' hakatsír

     I haven't yet composed a song / I haven't had snow fall in the middle of harvest

3. (mathematics) to sum, to add up

Conjugation

Conjugation of חיבר / חִבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְחַבֵּר
		action noun		חיבור / חִבּוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	חיברתי / חִבַּרְתִּי		חיברנו / חִבַּרְנוּ
	second	חיברת / חִבַּרְתָּ	חיברת / חִבַּרְתְּ	חיברתם / חִבַּרְתֶּם	חיברתן / חִבַּרְתֶּן
	third	חיבר / חִבֵּר	חיברה / חִבְּרָה	חיברו / חִבְּרוּ
present		מְחַבֵּר	מְחַבֶּרֶת	מְחַבְּרִים	מְחַבְּרוֹת
future	first	אֲחַבֵּר		נְחַבֵּר
	second	תְּחַבֵּר	תְּחַבְּרִי	תְּחַבְּרוּ	תְּחַבֵּרְנָה1
	third	יְחַבֵּר	תְּחַבֵּר	יְחַבְּרוּ	תְּחַבֵּרְנָה1
imperative		חַבֵּר	חַבְּרִי	חַבְּרוּ	חַבֵּרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

See also

• כתב (katáv)