חובר

Hebrew

Root
ח־ב־ר (kh-b-r)

Verb

חובר / חֻבַּר • (khubár) (pu'al construction, active counterpart חיבר / חִבֵּר)

1. to be joined, to be connected, to be attached
2. (mathematics) to be added
3. to be composed, to be written

Conjugation

Conjugation of חובר / חֻבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חוברתי / חֻבַּרְתִּי		חוברנו / חֻבַּרְנוּ
	second	חוברת / חֻבַּרְתָּ	חוברת / חֻבַּרְתְּ	חוברתם / חֻבַּרְתֶּם	חוברתן / חֻבַּרְתֶּן
	third	חובר / חֻבַּר	חוברה / חֻבְּרָה	חוברו / חֻבְּרוּ
present		מחובר / מְחֻבָּר	מחוברת / מְחֻבֶּרֶת	מחוברים / מְחֻבָּרִים	מחוברות / מְחֻבָּרוֹת
future	first	אחובר / אֲחֻבַּר		נחובר / נְחֻבַּר
	second	תחובר / תְּחֻבַּר	תחוברי / תְּחֻבְּרִי	תחוברו / תְּחֻבְּרוּ	תחוברנה / תְּחֻבַּרְנָה1
	third	יחובר / יְחֻבַּר	תחובר / תְּחֻבַּר	יחוברו / יְחֻבְּרוּ	תחוברנה / תְּחֻבַּרְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.