זיהם

Hebrew

Root
ז־ה־ם (z-h-m)

Verb

זיהם / זִהֵם • (zihém) (pi'el construction, passive counterpart זוהם / זֹהַם)

1. to infect
2. to contaminate, to pollute

Conjugation

Conjugation of זיהם / זִהֵם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְזַהֵם action noun: זיהום / זִהוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זיהמתי / זִהַמְתִּי		זיהמנו / זִהַמְנוּ
	second	זיהמת / זִהַמְתָּ	זיהמת / זִהַמְתְּ	זיהמתם / זִהַמְתֶּם	זיהמתן / זִהַמְתֶּן
	third	זיהם / זִהֵם	זיהמה / זִהֲמָה	זיהמו / זִהֲמוּ
present		מְזַהֵם	מְזַהֶמֶת	מְזַהֲמִים	מְזַהֲמוֹת
future	first	אֲזַהֵם		נְזַהֵם
	second	תְּזַהֵם	תְּזַהֲמִי	תְּזַהֲמוּ	תְּזַהֵמְנָה1
	third	יְזַהֵם	תְּזַהֵם	יְזַהֲמוּ	תְּזַהֵמְנָה1
imperative		זַהֵם	זַהֲמִי	זַהֲמוּ	זַהֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.