זוהם

Hebrew

Root
ז־ה־ם (z-h-m)

Verb

זוהם / זֹהַם • (zohám) (pu'al construction, active counterpart זיהם / זִהֵם)

1. to be infected
2. to be contaminated, to be polluted

Conjugation

Conjugation of זוהם / זֹהַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זוהמתי / זֹהַמְתִּי		זוהמנו / זֹהַמְנוּ
	second	זוהמת / זֹהַמְתָּ	זוהמת / זֹהַמְתְּ	זוהמתם / זֹהַמְתֶּם	זוהמתן / זֹהַמְתֶּן
	third	זוהם / זֹהַם	זוהמה / זֹהֲמָה	זוהמו / זֹהֲמוּ
present		מזוהם / מְזֹהָם	מזוהמת / מְזֹהֶמֶת	מזוהמים / מְזֹהָמִים	מזוהמות / מְזֹהָמוֹת
future	first	אזוהם / אֲזֹהַם		נזוהם / נְזֹהַם
	second	תזוהם / תְּזֹהַם	תזוהמי / תְּזֹהֲמִי	תזוהמו / תְּזֹהֲמוּ	תזוהמנה / תְּזֹהַמְנָה1
	third	יזוהם / יְזֹהַם	תזוהם / תְּזֹהַם	יזוהמו / יְזֹהֲמוּ	תזוהמנה / תְּזֹהַמְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.