התנסה

Hebrew

Root
נ־ס־ה (n-s-h)
9 terms

Verb

הִתְנַסָּה • (hitnasá) (hitpa'el construction)

1. to be tested
2. to endure
3. to experience

Conjugation

Conjugation of הִתְנַסָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִתְנַסּוֹת
		action noun		הִתְנַסּוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִתְנַסֵּיתִי		הִתְנַסֵּינוּ
	second	הִתְנַסֵּיתָ	הִתְנַסֵּית	הִתְנַסֵּיתֶם	הִתְנַסֵּיתֶן
	third	הִתְנַסָּה	הִתְנַסְּתָה	הִתְנַסּוּ
present		מִתְנַסֶּה	מִתְנַסָּה	מִתְנַסִּים	מִתְנַסּוֹת
future	first	אֶתְנַסֶּה		נִתְנַסֶּה
	second	תִּתְנַסֶּה	תִּתְנַסִּי	תִּתְנַסּוּ	תִּתְנַסֶּינָה1
	third	יִתְנַסֶּה	תִּתְנַסֶּה	יִתְנַסּוּ	תִּתְנַסֶּינָה1
imperative		הִתְנַסֵּה	הִתְנַסִּי	הִתְנַסּוּ	הִתְנַסֶּינָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.