העניש

Hebrew

Root
ע־נ־שׁ (ʿ-n-sh)

Verb

הֶעֱנִישׁ • (he'enísh) (hif'il construction)

1. to punish, to penalise

Conjugation

Conjugation of הֶעֱנִישׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַעֲנִישׁ action noun: הַעֲנָשָׁה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֶעֱנַשְׁתִּי		הֶעֱנַשְׁנוּ
	second	הֶעֱנַשְׁתָּ	הֶעֱנַשְׁתְּ	הֶעֱנַשְׁתֶּם	הֶעֱנַשְׁתֶּן
	third	הֶעֱנִישׁ	הֶעֱנִישָׁה	הֶעֱנִישׁוּ
present		מַעֲנִישׁ	מַעֲנִישָׁה	מַעֲנִישִׁים	מַעֲנִישׁוֹת
future	first	אַעֲנִישׁ		נַעֲנִישׁ
	second	תַּעֲנִישׁ	תַּעֲנִישִׁי	תַּעֲנִישׁוּ	תַּעֲנֵשְׁנָה1
	third	יַעֲנִישׁ	תַּעֲנִישׁ	יַעֲנִישׁוּ	תַּעֲנֵשְׁנָה1
imperative		הַעֲנֵשׁ	הַעֲנִישִׁי	הַעֲנִישׁוּ	הַעֲנֵשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• עָנַשׁ (anásh)

References

• “העניש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language