הניח

Hebrew

Root
נ־ו־ח (n-w-kh)
10 terms

Verb

הֵנִיחַ • (heníakh) (hif'il construction, passive counterpart הונח / הֻנַּח)

1. To suppose, to assume [with ש־ (sh')].

   אני מניח שבסוף הוא יעשה את זה

   aní meníakh she basóf hu ya'asé et ze

   I assume he will eventually do it.

2. To put, to place [with את (et)].

Conjugation

Conjugation of הֵנִיחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהָנִיחַ
		action noun		הֲנָחָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הֵנַחְתִּי		הֵנַחְנוּ
	second	הֵנַחְתָּ	הֵנַחְתְּ	הֲנַחְתֶּם1	הֲנַחְתֶּן1
	third	הֵנִיחַ	הֵנִיחָה	הֵנִיחוּ
present		מֵנִיחַ	מְנִיחָה	מְנִיחִים	מְנִיחוֹת
future	first	אָנִיחַ		נָנִיחַ
	second	תָּנִיחַ	תָּנִיחִי	תָּנִיחוּ	תָּנַחְנָה2
	third	יָנִיחַ	תָּנִיחַ	יָנִיחוּ	תָּנַחְנָה2
imperative		הָנַח	הָנִיחִי	הָנִיחוּ	הָנַחְנָה2

¹ Pronounced הֵנַחְתֶּם and הֵנַחְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of הִנִּיחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַנִּיחַ
		action noun		הַנָּחָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִנַּחְתִּי		הִנַּחְנוּ
	second	הִנַּחְתָּ	הִנַּחְתְּ	הִנַּחְתֶּם	הִנַּחְתֶּן
	third	הִנִּיחַ	הִנִּיחָה	הִנִּיחוּ
present		מַנִּיחַ	מַנִּיחָה	מַנִּיחִים	מַנִּיחוֹת
future	first	אַנִּיחַ		נַנִּיחַ
	second	תַּנִּיחַ	תַּנִּיחִי	תַּנִּיחוּ	תַּנַּחְנָה1
	third	יַנִּיחַ	תַּנִּיחַ	יַנִּיחוּ	תַּנַּחְנָה1
imperative		הַנֵּחַ	הַנִּיחִי	הַנִּיחוּ	הַנַּחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.