הזדרז

Hebrew

Root
ז־ר־ז (z-r-z)
4 terms

Verb

הִזְדָּרֵז • (hizdaréz) (hitpa'el construction)

1. (intransitive) to hurry, hurry up, speed up, make haste

Conjugation

Conjugation of הִזְדָּרֵז (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִזְדָּרֵז
		action noun		הִזְדָּרְזוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִזְדָּרַזְתִּי		הִזְדָּרַזְנוּ
	second	הִזְדָּרַזְתָּ	הִזְדָּרַזְתְּ	הִזְדָּרַזְתֶּם	הִזְדָּרַזְתֶּן
	third	הִזְדָּרֵז	הִזְדָּרְזָה	הִזְדָּרְזוּ
present		מִזְדָּרֵז	מִזְדָּרֶזֶת	מִזְדָּרְזִים	מִזְדָּרְזוֹת
future	first	אֶזְדָּרֵז		נִזְדָּרֵז
	second	תִּזְדָּרֵז	תִּזְדָּרְזִי	תִּזְדָּרְזוּ	תִּזְדָּרֵזְנָה1
	third	יִזְדָּרֵז	תִּזְדָּרֵז	יִזְדָּרְזוּ	תִּזְדָּרֵזְנָה1
imperative		הִזְדָּרֵז	הִזְדָּרְזִי	הִזְדָּרְזוּ	הִזְדָּרֵזְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.