הוכן

Hebrew

Root
כ־ו־ן (k-w-n)
19 terms

Verb

הוּכַן • (hukhán) (huf'al construction, active counterpart הֵכִין)

1. to be prepared, to be made ready

Conjugation

Conjugation of הוּכַן (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הוּכַנְתִּי		הוּכַנּוּ
	second	הוּכַנְתָּ	הוּכַנְתְּ	הוּכַנְתֶּם	הוּכַנְתֶּן
	third	הוּכַן	הוּכְנָה	הוּכְנוּ
present		מוּכָן	מוּכֶנֶת	מוּכָנִים	מוּכָנוֹת
future	first	אוּכַן		נוּכַן
	second	תּוּכַן	תּוּכְנִי	תּוּכְנוּ	תּוּכַנָּה1
	third	יוּכַן	תּוּכַן	יוּכְנוּ	תּוּכַנָּה1
imperative		—	—	—	—1

¹ Rare in Modern Hebrew.