הוגבר

Hebrew

Root
ג־ב־ר (g-b-r)

Verb

הוגבר / הֻגְבַּר • (hugbár) (huf'al construction, active counterpart הִגְבִּיר)

1. to be strengthened
2. to be increased

Conjugation

Conjugation of הוגבר / הֻגְבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוגברתי / הֻגְבַּרְתִּי		הוגברנו / הֻגְבַּרְנוּ
	second	הוגברת / הֻגְבַּרְתָּ	הוגברת / הֻגְבַּרְתְּ	הוגברתם / הֻגְבַּרְתֶּם	הוגברתן / הֻגְבַּרְתֶּן
	third	הוגבר / הֻגְבַּר	הוגברה / הֻגְבְּרָה	הוגברו / הֻגְבְּרוּ
present		מוגבר / מֻגְבָּר	מוגברת / מֻגְבֶּרֶת	מוגברים / מֻגְבָּרִים	מוגברות / מֻגְבָּרוֹת
future	first	אוגבר / אֻגְבַּר		נוגבר / נֻגְבַּר
	second	תוגבר / תֻּגְבַּר	תוגברי / תֻּגְבְּרִי	תוגברו / תֻּגְבְּרוּ	תוגברנה / תֻּגְבַּרְנָה1
	third	יוגבר / יֻגְבַּר	תוגבר / תֻּגְבַּר	יוגברו / יֻגְבְּרוּ	תוגברנה / תֻּגְבַּרְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.