הגביר

Hebrew

Root
ג־ב־ר (g-b-r)

Verb

הִגְבִּיר • (higbir) (hif'il construction, passive counterpart הוגבר / הֻגְבַּר)

1. to strengthen
2. to increase

Conjugation

Conjugation of הִגְבִּיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַגְבִּיר action noun: הַגְבָּרָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִגְבַּרְתִּי		הִגְבַּרְנוּ
	second	הִגְבַּרְתָּ	הִגְבַּרְתְּ	הִגְבַּרְתֶּם	הִגְבַּרְתֶּן
	third	הִגְבִּיר	הִגְבִּירָה	הִגְבִּירוּ
present		מַגְבִּיר	מַגְבִּירָה	מַגְבִּירִים	מַגְבִּירוֹת
future	first	אַגְבִּיר		נַגְבִּיר
	second	תַּגְבִּיר	תַּגְבִּירִי	תַּגְבִּירוּ	תַּגְבֵּרְנָה1
	third	יַגְבִּיר	תַּגְבִּיר	יַגְבִּירוּ	תַּגְבֵּרְנָה1
imperative		הַגְבֵּר	הַגְבִּירִי	הַגְבִּירוּ	הַגְבֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.