דיכדך

Hebrew

Verb

דיכדך / דִּכְדֵּךְ • (dikhdékh) (pi'el construction, passive counterpart דוכדך / דֻּכְדַּךְ)

1. to cause despair, to make depressed

Conjugation

Conjugation of דיכדך / דִּכְדֵּךְ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְדַכְדֵּךְ
		action noun		דיכדוך / דִּכְדּוּךְ
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	דיכדכתי / דִּכְדַּכְתִּי		דיכדכנו / דִּכְדַּכְנוּ
	second	דיכדכת / דִּכְדַּכְתָּ	דיכדכת / דִּכְדַּכְתְּ	דיכדכתם / דִּכְדַּכְתֶּם	דיכדכתן / דִּכְדַּכְתֶּן
	third	דיכדך / דִּכְדֵּךְ	דיכדכה / דִּכְדְּכָה	דיכדכו / דִּכְדְּכוּ
present		מְדַכְדֵּךְ	מְדַכְדֶּכֶת	מְדַכְדְּכִים	מְדַכְדְּכוֹת
future	first	אֲדַכְדֵּךְ		נְדַכְדֵּךְ
	second	תְּדַכְדֵּךְ	תְּדַכְדְּכִי	תְּדַכְדְּכוּ	תְּדַכְדֵּכְנָה1
	third	יְדַכְדֵּךְ	תְּדַכְדֵּךְ	יְדַכְדְּכוּ	תְּדַכְדֵּכְנָה1
imperative		דַּכְדֵּךְ	דַּכְדְּכִי	דַּכְדְּכוּ	דַּכְדֵּכְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.