דוכדך

Hebrew

Verb

דוכדך / דֻּכְדַּךְ • (dukhdákh) (pu'al construction, active counterpart דיכדך / דִּכְדֵּךְ)

1. to be depressed, to be saddened

Conjugation

Conjugation of דוכדך / דֻּכְדַּךְ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	דוכדכתי / דֻּכְדַּכְתִּי		דוכדכנו / דֻּכְדַּכְנוּ
	second	דוכדכת / דֻּכְדַּכְתָּ	דוכדכת / דֻּכְדַּכְתְּ	דוכדכתם / דֻּכְדַּכְתֶּם	דוכדכתן / דֻּכְדַּכְתֶּן
	third	דוכדך / דֻּכְדַּךְ	דוכדכה / דֻּכְדְּכָה	דוכדכו / דֻּכְדְּכוּ
present		מדוכדך / מְדֻכְדָּךְ	מדוכדכת / מְדֻכְדֶּכֶת	מדוכדכים / מְדֻכְדָּכִים	מדוכדכות / מְדֻכְדָּכוֹת
future	first	אדוכדך / אֲדֻכְדַּךְ		נדוכדך / נְדֻכְדַּךְ
	second	תדוכדך / תְּדֻכְדַּךְ	תדוכדכי / תְּדֻכְדְּכִי	תדוכדכו / תְּדֻכְדְּכוּ	תדוכדכנה / תְּדֻכְדַּכְנָה1
	third	ידוכדך / יְדֻכְדַּךְ	תדוכדך / תְּדֻכְדַּךְ	ידוכדכו / יְדֻכְדְּכוּ	תדוכדכנה / תְּדֻכְדַּכְנָה1
imperative		—	—	—	—1

¹ Rare in Modern Hebrew.