דיגדג

Hebrew

Etymology

Root
ד־ג־ד־ג (d-g-d-g)

Borrowed from Arabic دَغْدَغَ (daḡdaḡa).

Verb

דיגדג / דִּגְדֵּג • (digdég) (pi'el construction)

1. to tickle
2. to stimulate the senses

Conjugation

Conjugation of דיגדג / דִּגְדֵּג (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְדַגְדֵּג action noun: דיגדוג / דִּגְדּוּג
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דיגדגתי / דִּגְדַּגְתִּי		דיגדגנו / דִּגְדַּגְנוּ
	second	דיגדגת / דִּגְדַּגְתָּ	דיגדגת / דִּגְדַּגְתְּ	דיגדגתם / דִּגְדַּגְתֶּם	דיגדגתן / דִּגְדַּגְתֶּן
	third	דיגדג / דִּגְדֵּג	דיגדגה / דִּגְדְּגָה	דיגדגו / דִּגְדְּגוּ
present		מְדַגְדֵּג	מְדַגְדֶּגֶת	מְדַגְדְּגִים	מְדַגְדְּגוֹת
future	first	אֲדַגְדֵּג		נְדַגְדֵּג
	second	תְּדַגְדֵּג	תְּדַגְדְּגִי	תְּדַגְדְּגוּ	תְּדַגְדֵּגְנָה1
	third	יְדַגְדֵּג	תְּדַגְדֵּג	יְדַגְדְּגוּ	תְּדַגְדֵּגְנָה1
imperative		דַּגְדֵּג	דַּגְדְּגִי	דַּגְדְּגוּ	דַּגְדֵּגְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.