דחף

Hebrew

Etymology 1

Root
ד־ח־ף (d-kh-p)
2 terms

Noun

דַּחַף • (dákhaf) m (plural indefinite דְּחָפִים) [pattern: קֶטֶל]

1. impulse, urge, compulsion, desire

Declension

Declension of דַּחַף

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	דַּחַף	first	דַּחָפִי		דַּחָפֵנוּ
	definite	הַדַּחַף	second	דַּחָפְךָ	דַּחָפֵךְ	דַּחַפְכֶם	דַּחַפְכֶן
	construct	דַּחַף־	third	דַּחָפוֹ	דַּחָפָהּ	דַּחָפָם	דַּחָפָן
plural	indefinite	דְּחָפִים	first	דחפיי / דְּחָפַי		דְּחָפֵינוּ
	definite	הַדְּחָפִים	second	דְּחָפֶיךָ	דחפייך / דְּחָפַיִךְ	דיחפיכם / דִּחְפֵּיכֶם	דיחפיכן / דִּחְפֵּיכֶן
	construct	דיחפי־ / דִּחְפֵּי־	third	דְּחָפָיו	דְּחָפֶיהָ	דיחפיהם / דִּחְפֵּיהֶם	דיחפיהן / דִּחְפֵּיהֶן

Etymology 2

Root
ד־ח־ף (d-kh-p)
2 terms

Verb

דָּחַף • (dakháf) (pa'al construction)

1. to push
2. to push back, to postpone

Conjugation

Conjugation of דָּחַף (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לדחוף / לִדְחֹף
		action noun		דְּחִיפָה
		passive participle		דָּחוּף
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	דָּחַפְתִּי		דָּחַפְנוּ
	second	דָּחַפְתָּ	דָּחַפְתְּ	דְּחַפְתֶּם1	דְּחַפְתֶּן1
	third	דָּחַף	דָּחֲפָה	דָּחֲפוּ
present		דּוֹחֵף	דּוֹחֶפֶת	דּוֹחֲפִים	דּוֹחֲפוֹת
future	first	אֶדְחַף		נִדְחַף
	second	תִּדְחַף	תִּדְחֲפִי	תִּדְחֲפוּ	תִּדְחַפְנָה2
	third	יִדְחַף	תִּדְחַף	יִדְחֲפוּ	תִּדְחַפְנָה2
imperative		דְּחַף	דַּחֲפִי	דַּחֲפוּ	דְּחַפְנָה2

¹ Pronounced דָּחַפְתֶּם and דָּחַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of דָּחַף (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לדחוף / לִדְחֹף
		action noun		דְּחִיפָה
		passive participle		דָּחוּף
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	דָּחַפְתִּי		דָּחַפְנוּ
	second	דָּחַפְתָּ	דָּחַפְתְּ	דְּחַפְתֶּם1	דְּחַפְתֶּן1
	third	דָּחַף	דָּחֲפָה	דָּחֲפוּ
present		דּוֹחֵף	דּוֹחֶפֶת	דּוֹחֲפִים	דּוֹחֲפוֹת
future	first	אדחוף / אֶדְחֹף		נדחוף / נִדְחֹף
	second	תדחוף / תִּדְחֹף	תִּדְחֲפִי	תִּדְחֲפוּ	תדחופנה / תִּדְחֹפְנָה2
	third	ידחוף / יִדְחֹף	תדחוף / תִּדְחֹף	יִדְחֲפוּ	תדחופנה / תִּדְחֹפְנָה2
imperative		דחוף / דְּחֹף	דַּחֲפִי	דַּחֲפוּ	דחופנה / דְּחֹפְנָה2

¹ Pronounced דָּחַפְתֶּם and דָּחַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Antonyms

• (antonym(s) of “push”): מָשַׁךְ (mashákh)

Derived terms

• דַּחְפּוֹר (dakhpór)

Anagrams

• פ־ח־ד, פחד