בשורה

Hebrew

Root
ב־שׂ־ר (b-s-r)

Noun

בְּשׂוֹרָה / בְּשׂרָה • (b'sorá) f (plural indefinite בְּשׂוֹרוֹת, singular construct בְּשׂוֹרַת־, plural construct בְּשׂוֹרוֹת־) [pattern: קְטוֹלָה]

1. (good) tidings, news
2. (religion, Christianity) gospel

Declension

Declension of בְּשׂוֹרָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	בְּשׂוֹרָה	first	בְּשׂוֹרָתִי		בְּשׂוֹרָתֵנוּ
	definite	הַבְּשׂוֹרָה	second	בְּשׂוֹרָתְךָ	בְּשׂוֹרָתֵךְ	בְּשׂוֹרַתְכֶם	בְּשׂוֹרַתְכֶן
	construct	בְּשׂוֹרַת־	third	בְּשׂוֹרָתוֹ	בְּשׂוֹרָתָהּ	בְּשׂוֹרָתָם	בְּשׂוֹרָתָן
plural	indefinite	בְּשׂוֹרוֹת	first	בשורותיי / בְּשׂוֹרוֹתַי		בְּשׂוֹרוֹתֵינוּ
	definite	הַבְּשׂוֹרוֹת	second	בְּשׂוֹרוֹתֶיךָ	בשורותייך / בְּשׂוֹרוֹתַיִךְ	בְּשׂוֹרוֹתֵיכֶם	בְּשׂוֹרוֹתֵיכֶן
	construct	בְּשׂוֹרוֹת־	third	בְּשׂוֹרוֹתָיו	בְּשׂוֹרוֹתֶיהָ	בְּשׂוֹרוֹתָם	בְּשׂוֹרוֹתָן

Derived terms

• בְּשׂוֹרַת אִיּוֹב (b'sorát iyóv)

Descendants

• → Ladino: besorá
• → Yiddish: בשׂורה (bsure)

References

• H1309 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible