ביאס

Hebrew

Verb

בֵּיאֵס / בֵּאֵס • (be'és) (pi'el construction)

1. (slang) to upset, to depress, to mortify

Conjugation

Conjugation of ביאס / בֵּאֵס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבָאֵס action noun: ביאוס / בֵּאוּס
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ביאסתי / בֵּאַסְתִּי		ביאסנו / בֵּאַסְנוּ
	second	ביאסת / בֵּאַסְתָּ	ביאסת / בֵּאַסְתְּ	ביאסתם / בֵּאַסְתֶּם	ביאסתן / בֵּאַסְתֶּן
	third	ביאס / בֵּאֵס	ביאסה / בֵּאֲסָה	ביאסו / בֵּאֲסוּ
present		מְבָאֵס	מְבָאֶסֶת	מְבָאֲסִים	מְבָאֲסוֹת
future	first	אֲבָאֵס		נְבָאֵס
	second	תְּבָאֵס	תְּבָאֲסִי	תְּבָאֲסוּ	תְּבָאֵסְנָה1
	third	יְבָאֵס	תְּבָאֵס	יְבָאֲסוּ	תְּבָאֵסְנָה1
imperative		בָּאֵס	בָּאֲסִי	בָּאֲסוּ	בָּאֵסְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• הֶעֱצִיב (“to sadden”)
• אִמְלֵל (“to make miserable”)
• דִּכֵּא (“to cause depression; to oppress; to crush, to overpower, to suppress”)
• דִּכְדֵּךְ (“to make depressed, to cause despair”)

Related terms

• בָּאסָה