בדיקה

Hebrew

Etymology

Root
ב־ד־ק (b-d-q)
4 terms

Action noun of בָּדַק (badák, “check, examine”), from the root ב־ד־ק (b-d-k).

Noun

בְּדִיקָה • (b'diká) f (plural indefinite בְּדִיקוֹת, singular construct בְּדִיקַת־, plural construct בְּדִיקוֹת־) [pattern: קְטִילָה]

1. An examination, check-up, test, trial.

Derived terms

• בְּדִיקַת דָּם (b'dikát-dám)